תמונה של אשה מבוגרת עם הבת שלה
Skip Navigation Linksראשי > טיפים ומאמרים > כיצד מתמודדות משפחות בישראל עם קרובי משפחתם בני הגיל השלישי?

כיצד מתמודדות משפחות בישראל עם קרובי משפחתם בני הגיל השלישי?

ב-1 באוקטובר 2017 פורסם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה העוסק בהתמודדות המדינה עם נושא הטיפול בבני הגיל השלישי השוהים בביתם. הדו"ח מצביע על שורה ארוכה של ליקויים משמעותיים בתחום הטיפול הניתן לבני הגיל השלישי והסיוע לבני משפחותיהם. ביתי מקבוצת מכבי, זיהתה את הצורך וחוסר המענה והשכילה לתת לו מענה אנושי וחכם בזמן הנכון ובמקום הנכון.
מאת:רונית צור דקר נובמבר 2017

 

ב-1 באוקטובר 2017 פורסם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה העוסק בהתמודדות המדינה עם נושא הטיפול בבני הגיל השלישי השוהים בביתם. הדו"ח מצביע על שורה ארוכה של ליקויים משמעותיים בתחום הטיפול הניתן לבני הגיל השלישי והסיוע לבני משפחותיהם.

 "מהפכת ההזדקנות היא מהמהפכות המשמעותיות ביותר של העידן הנוכחי", פותח הדו"ח, "והזדקנות האוכלוסייה מציבה אתגרים משמעותיים לאנושות כולה בתחומים רבים ומגוונים". בין השנים 1950 ל-2010  עלתה תוחלת החיים הממוצעת של אוכלוסיית העולם מ-46 שנים ל-68 שנים, והיא צפויה לעלות לכ-80 שנים עד סוף המאה הנוכחית; המאזן הדמוגרפי בין השכבות באוכלוסיה ימשיך להשתנות עד שבשנת 2050, לראשונה בהיסטוריה האנושית, צפויים לחיות בעולם יותר אנשים בני 60 ומעלה מאשר ילדים.

מנתוני המרכז הארצי לתכנון בתחום הזיקנה ('משאב') עולה כי בשנת 2016 הגיע מספר בני ה-65 ומעלה בעולם ל-626 מיליון נפש, והם היוו 9% מכלל אוכלוסיית העולם. עד שנת 2030 צפוי מספרם להגיע ל-997 מיליון נפש, והם יהוו 12% מכלל אוכלוסיית העולם. ישראל היא מדינה צעירה יחסית, ואחוז בני ה- 65 ומעלה מכלל האוכלוסייה בה נמוך יחסית למדינה מפותחת, ואולם, מהנתונים עולה כי אחוז הגידול במספר בני ה-65 ומעלה בישראל הוא הגבוה מבין המדינות המפותחות שנסקרו, והיא כבר עומדת על 906,400 נפש נכון ל-2016.

עוד מציין הדו"ח: "הקידמה וההתפתחות הרפואית, המדעית והטכנולוגית הביאו לעלייה ניכרת בתוחלת החיים. ואולם לצד הברכה הרבה שיש בכך, הזדקנות האוכלוסייה מציבה לפתחנו אתגר ממשי הקשור לשמירה על זכויותיהם הבסיסיות של בני ה- 65 ומעלה, ומעל הכול זכותם להזדקן בכבוד אנושי". 

אז איך מתמודדת מדינת ישראל עם נתונים אלה?

למדינת ישראל מספר אמצעים בהם היא נוקטת על מנת לאפשר לבני 65 ומעלה חיים בכבוד אנושי. העיקרי שבהם הוא גימלת הסיעוד שהמוסד לביטוח לאומי מעניק לבני גיל פרישה שנמצאו זכאים לקבלת עזרה מהמדינה עקב מצבם הבריאותי. ואולם, מהדו"ח המיוחד עולה תמונה עגומה המראה כי בפועל, כושל מנגנון זה במילוי ייעודו - מתן עזרה סיעודית ראויה לאלה הנזקקים לה.

ממצאי הביקורת מלמדים על ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 מבני ה- 65 ומעלה החיים בישראל, כמו היעדר פיקוח ובקרה על הכשרת מטפלות, תשלומי יתר וניצול לא יעיל של תקציבי העתק המושקעים בסיעוד, ליקויים בפעילות מרכזי יום לקשישים ומגוון שירותי בריאות וסיעוד שאינו עדכני ואינו תואם את הצרכים האמיתיים של אוכלוסייה זו. לכל אלה נוספת גם התעלמות מהצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בבני משפחה בוגרים.

הדו"ח קובע כי, למעשה, זנחה המדינה את בני המשפחה והותירה אותם להתמודד בכוחות עצמם עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בבני משפחתם הבוגרת. אמנם איש אינו מערער על כך שיש להקצות יותר שעות לטיפול בבני גילאים מתקדמים אלה ברמות התלות הגבוהות, אך בפועל, הדבר לא נעשה. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט יוסף חיים שפירא, מסכמים את הדברים כך: "המדינה אינה עושה די על מנת לממש את העיקרון המרכזי של "Aging in place" ("הזדקנות בבית"), ובכך, אינה ממלאת את חובתה להבטיח את זכותם של אוכלוסיית הגיל השלישי לחיים בכבוד אנושי וכלכלי, בד בבד עם סיוע ראוי לבני משפחתם. חובה זו מעוגנת באמנות הבין-הלאומיות עליהן חתמה המדינה, במסמכים בין-לאומיים שהייתה המדינה שותפה בניסוחם, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפסיקותיו של בית המשפט העליון".

 

ביתי מקבוצת מכבי – גם לרווחת בני משפחות הגיל השלישי

ביתי מקבוצת מכבי, זיהתה את הצורך וחוסר המענה והשכילה לתת לו מענה אנושי וחכם בזמן הנכון ובמקום הנכון. קונספט ה"הזדקנות בבית" הוא הקו המנחה של החברה ושירותיה בנויים כולם למען המטרה של מתן אפשרות ריאלית ובת קיימא לבני הגיל השלישי להמשיך ולקיים חיים עצמאיים בביתם ובסביבתם, תוך קבלת עזרה וסיוע שוטף בכל נושא שהוא, בין אם בירוקרטי, רפואי, קהילתי, נפשי, תעסוקתי ועוד – עד הבית, ובבית.

ליתי הרמתי (56) היא ישראלית לשעבר, המתגוררת בארה"ב מזה 30 שנים ועוסקת במחקר במדעי הים באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רסי. ליתי היא בת לאם ניצולת שואה שעלתה לארץ לבדה כילדה בת 10 עם עליית הנוער. זה היה בשנת 1948. האם, לאה, הקימה בית בישראל, ילדה בן ובת, ובחייה הבוגרים עבדה במחלקה להנצחת החייל מול משפחות שכולות. כיום לאה נושקת ל- 80 וחיה לבדה בדירתה בתל אביב. בנה וביתה חיים בארה"ב. "אימא עצמאית בסך הכל", מספרת ליתי. "אמנם הדירה בקומה חמישית בלי מעלית, אבל אימא אוהבת מאד את הדירה בה היא חיה כל כך הרבה שנים ואת השכונה, והיא רוצה להישאר בסביבתה", מוסיפה.

ליתי באה לבקר את אימה בארץ לעתים תכופות. "עד עכשיו תמכתי באימא בכוחות עצמי עד כמה שיכולתי, בין  אם בביקוריי בארץ ובין אם בשלט רחוק. אימא היא בכלל טיפוס שבא במבוכה מעצם בקשת העזרה, אז אני ביקשתי טובות. פה את השכנה שתקפוץ, שם חברה שעובדת לא רחוק שתבדוק...". בשנה-שנתיים האחרונות, החלה ליתי להבחין כי דברים אינם כשהיו. "בבית דברים מוזנחים, שבורים.... בדקתי גם בבנק וגיליתי שיש בלגן בחשבונות", היא מספרת. "הבנתי שאימא צריכה עזרה".

דרך בן של חברה של האם הגיעה ליתי לביתי מקבוצת מכבי. מאז שאימה מנוייה על השירות, ליתי נמצאת עם אנשי השירות בקשר יומיומי מניו ג'רזי. "ביתי מקבוצת מכבי נותנים לי מענה מערכתי המובנה מבחינה אירגונית. אם לפני כן הפעלתי קשרים כדי לכבות שריפות, הרי שפה בא טכנאי מטעם השירות לכוון טלוויזיה, וכבר בודק יסודית בבית את כל הנורות, את התקשורת, את הטלפון הנייד... המנהלת האישית של אימי הסבירה לה מתי ואיך לקחת תרופות שהיא צריכה לקבל. כל זה מעניק לי שקט נפשי שלא היה לי קודם לכן. אנשים דואגים לה, והם זמינים, ואדיבים, ועוזרים. וגם אני – קודם ביקשתי טובות מאנשים בלית ברירה ומתוך אי נעימות גדולה, ועכשיו אני עומדת מול שירות שאליו אני יכולה להתקשר בכל עת ולבקש כל דבר, ואני תמיד נענית". "מבחינתנו", ליתי מסכמת, "הסידור הזה נפל עלינו בדיוק בזמן. אני כבר ממש התלבטתי מה לעשות, האם להוציא את אימא מהבית. תודות לשירות הזה, אימא נשארה בביתה האהוב, אבל היא לא לבד. יש השגחה והתייחסות מיידית לכל פנייה. ואני בניו ג'רזי – שקטה".

דוגמה נוספת ניתן לראות בסיפורו של ברוך רימר (65), בנה של שושנה בת ה-88, אשר התאלמנה מבעלה לפני 32 שנים ומאז היא חיה בגפה בדירתה ברמת גן. ברוך מתגורר אף הוא ברמת גן, אך לא בסמוך אליה. "אני מגיע אליה בדרך כלל בערב לשבת ולדבר", מספר. "לאימא מאד חשובה המשפחה, אבל במשך היום, את כל השירותים והעזרה שהיא צריכה, קשה לי לספק. ביתי מקבוצת מכבי קובעים לה תורים לרופאים, בדיקות ראייה ושמיעה עד הבית, עזרה במציאת עובדת זרה שתישן אצלה לעיתים. בכל אלה ביתי מקבוצת מכבי עוזרים מאוד, וזה מוריד ממני עול משמעותי".

ברוך מספר שהמנהלת האישית של אימו נמצאת איתה בקשר יומיומי. "לפני כן הייתי 'מטורטר'", הוא אומר, "אבל עכשיו המנהלת האישית מתווכת בינה ובין כל השירותים להם היא נזקקת. לפעמים היא גם רוצה שפשוט ידברו איתה. רוב חברותיה נפטרו, יש פחות אנשים שבאים לבקר אותה. אנשי ביתי מקבוצת מכבי באים אליה לתת שירותים שונים ולהיות איתה. זה חשוב לה, ועוזר לה – ובכך זה גם עוזר לי מאד, כיוון שאני פשוט לא יכול למלא את הצורך הזה לבדי".

יורם דגן (70) מהרצליה בחר להצטרף לשירות כדי לא לטרטר את הילדים. "הרגשתי שכל בקשה הופכת לנטל על הילדים, הם באים בשבת ואני מפיל עליהם משימות. הצטרפתי לשירות כדי שנוכל ליהנות בשבתות מהשהות שלהם ולהפסיק לטרטר אותם על כל שטות".

השירות החלוצי שהקימה ביתי מקבוצת מכבי נועד קודם כל לטובתה ולמענה של האוכלוסייה המתבגרת בישראל. עם זאת, נראה שמבלי משים – או אולי עם – הוקם כאן שירות שמיטיב ומקל משמעותית גם על דור הביניים, אלה בני השלושים, הארבעים והחמישים, שעדיין בגיל העבודה ואשר מטפלים במשפחותיהם ובילדיהם מחד, ובהוריהם הבוגרים בעלי תוחלת החיים העולה – מאידך. עם שירות הממלא את צרכי היום יום של ההורים הבוגרים, מקבלים ילדיהם קצת שקט נפשי, ואולי זמן איכות ללכת עם אימא לבית קפה J

 

צרו איתנו קשר

חובה למלא שם מלא